איך להשיג את כל מה שדרוש למשפחה בלי להוציא אגורה: על סחר חליפין וקיימות
להלן רשימה חלקית ביותר של מה שמוצע בתמורה ללבבות בקהילה של לב מרקט: ריהוט לחדר תינוק, מנשאים, מכשירי גאדג'ט למטבח כמו וופל בלגי, כוורת לאחסון, בשמים, ספרים, צעצועים, כלי אוכל, תחפושות, חומרי יצירה, פריטי וינטאג', בגדים ונעליים לכל הגילאים, שירותים כגון עיסוי שיאצו, עוגת יומולדת מעוצבת, עריכת תמונות ותרגום ועוד.
קרדיט: Gabriela González אתר freepik
לב מרקט נולד אחרי שכמה שווקים אחרים כבר היו באוויר, החלוצי שבהם הוא המאמאזון מרקט, אשר יועד לנשים בהיריון ולאימהות. כל הריונית מתחילה יודעת שהרכישות והעלויות מטפסות ללא הרף: מלתחות בגדים שמתחלפים כל שלושה חודשים, מוצרים שאת לא בטוחה שתרצי / תצטרכי / יתאימו לבייבי שלך (כמו מחמם בקבוקים או סינר הנקה), מגוון ענק של צעצועי התפתחות וספרים. מאמאזון מרקט הציע מסגרת לביצוע סחר חליפין במוצרים הללו. בשלב מאוחר יותר לב מרקט פתח את השוק לכולם עם מוצרים שלא בהכרח מוכוונים לאימהות, אם כי לא מעט מוצרים כאלו נמכרים גם שם. כיום, המרקטים הללו הם רק חלק מגרופ.מרקט – אפליקציה המאגדת בתוכה מרקטים מגוונים לקבוצות חברים בעלי תחום עניין משותף או מיקום גיאוגרפי ועוד. באופן כזה, כל אחד יכול להצטרף למרקט שמתאים לו ואפילו להקים מרקט משלו!
הנה מה שאמרה לי חלי אשכנזי, היזמית המופלאה שמאחורי לב מרקט: "המיזם הזה שינה את חיי מקצה אל קצה, בזכות המרקט פתאום יכולתי להרשות לעצמי לקנות בלבבות שירותים ומוצרים שלא יכולתי להרשות לעצמי לרכוש בכסף ועל כך תודה לאלוהי הלבבות! בנוסף לשפע החומרי, זכיתי להכיר חברי קהילה מדהימים שחלקם הפכו לחבריי הקרובים ביותר. מכאן נולד החלום לטפח קהילה חמה ואוהבת, שיש בה נתינה מכל הלב, ושמאפשרת לכולנו להכניס שפע אל תוך החיים שלנו!"
ללבלב את זה הלאה
הרעיון פשוט ביותר: לרובנו יש בבית לא מעט פריטים, חלקם חדשים לגמרי, שיושבים בארון (שמלה מהחתונה של החברה הכי טובה שלך), במחסן (מיטת תינוק שלא עברה שימוש כי החלטתם על לינה משותפת), בגד שלא הספקת להלביש לבייבי (כי הוא קפץ מידה), נעלי צעד ראשון מהדודה בחו"ל (שהגיעו כשהקטנצ'יק כבר קיפץ בסנדלים), צעיף חורף (שקיבלת במתנה ולא אהבת) או קופסת כלי תפירה (שהגיעה אליך בירושה מבית סבתא). את אותו הפריט מציעים למכירה בלב-מרקט תמורת X לבבות (או בקיצור – ללבלב), שמשקפים את המחיר השקלי של הפריט. ככל שהפריט חדש יותר, מחירו מתקרב למחיר השקלי המלא שתמצאו בחנות. אם עבר שימושים רבים, מחירו יורד בהתאם. בלבבות שהרווחת מה'מכירה', את משתמשת ל'רכישת' פריטים שאת צריכה ואחרות מציעות. כך, למשל, תוכלי לרכוש תכשיט או אופה לחם, להשתמש בו ואם תחליטי שאת לא באמת צריכה את זה – תוכלי ללבלב אותו הלאה.
Make a wish
מעבר לסחר של המלאי הידוע, מתברר שלכולנו בבית יושבים אוצרות של ממש שהם בגדר משאלת-לב של מישהו אחר. אם לא זיהינו את הפריט והעלינו אותו, בנק המשאלות יכול לעזור לאתר למי יש פריט ספציפי שאנחנו חולמים עליו, ושהבעלים יהיה מוכן ללבלב. לדוגמה, אני חיפשתי אלבום ראשון לתינוק מדגם ספציפי שהפסיקו למכור ברשת לדברי תינוקות, וקיבלתי אותו ממישהי שהיו לה שניים. אנשים קיבלו דברים משוגעים לגמרי: ארונות מטבח, אופניים, מיטת מעבר וחבילות מיתוג למסיבות יום הולדת.
הדואר בא היום!
קהילת ההחלפה היא ארצית. חבילות נעות מקריית שמונה ומאילת, ומרוב המקומות בין לבין. רובן המוחלט, אני יכולה להעיד, הגיע בשלום, עם פתקים שמחממים את הלב. לפריטים כבדים נוצר המנהג של שליחת מעטפות מבוילות על ידי הרוכשת, כאשר דואר המרקט מחזיר לבבות תמורת משלוח. כאשר דואר ישראל העלה את התעריפים נוצר משבר של ממש, במיוחד כשעלות המשלוח עלתה על עלות הפריט. אך עם הכורח באה היצירתיות, והקהילה המופלאה יצרה לעצמה פתרונות – "רכישת" שינועים. לא מעט מחברי הקהילה מתניידים על צירים קבועים למטרות עבודה או ביקורי חברים ומשפחה, ויכולים לשנע פריט ממוכר לרוכש. בנוסף, החלו להתקיים מפגשים של פנים-מול-פנים, כאשר הרכישות מתבצעות אונליין והפריטים מובאים למפגשי ההחלפה בקהילות השונות (לב מרקט השרון, לב מרקט חולון-בת ים ועוד), ולפעמים הפריטים מוצעים בעדיפות לבאי המפגש.
כמה זה עולה לנו
תרבות השפע מייצרת בזבוז עצום, כאשר רובנו מתנהלים מתוך עיקרון הפארטו (עיקרון שראשיתו התמקד בפערים כלכליים ונולד מקביעה ש-80% מעושר איטליה מוחזק על ידי 20% מאנשיה): אנחנו משתמשים 80% מהזמן רק ב-20% ממה שיש לנו בארון הבגדים, בארון המטבח, בחדר הילדים. קשה לאמוד את הממד הכספי שסחר החליפין פותר, אף על פי שברור שהוא גדול ביותר, אולם קל מאוד לעמוד על יתרונותיו האחרים:
תחושת המשכיות: הפריט מקבל חיים חדשים ובכך מאריך את זמן המדף הפוטנציאלי שלו. הדבר נכון עוד יותר לפרטי וינטאג' ואספנות. הדבר נכון סביבתית ומסייע לצמצם את מעגלי הצריכה והפסולת.
תחושת השתייכות: הקהילה שנוצרה מניעה את אנשיה באופן פעיל להגשים משאלות עבור עמיתיהם. כל מי שצובר ותק, אפילו לא רב במרקט, יודע על זו שאוהבת פרטי נוי בצורת קיפודים או זו שמחפשת תכשירי קוסמטיקה חדשים מרשת ספציפית.
חווית הקנייה: אני יכולה להעיד ממקור ראשון שהחוויה זהה לחלוטין לזו של רכישה וירטואלית אחרת. את מקבלת חבילה עם העגילים שחיפשת במיוחד לאירוע, וזה עושה לך את היום!
פיצוי על תחושת הפספוס: כאשר נתקעים עם פריט חדש, שעדיין מתויג בטיקט, ואי אפשר להחליפו, תחושת התסכול גדולה. הידיעה שמשפחה אחרת תיהנה מזה ממתיקה את הגלולה.
אילו יתרונות תוכלו אתם למצוא בקהילה כזו? אשמח לשמוע בתגובות!
פינת ההמלצה החמה:
