"אז למה לי פוליטיקה עכשיו?"
אני חושבת שזו האימהות - האי של מהות או האי מהות שלי במרכז שעוררו אותי לחשוב קהילתית, איפה שהוא בשלהי התואר הראשון שלי החלטתי לצרף לפסיכולוגיה את מדעי המדינה כשהראשונה היתה הדבר, בפועל כמו שהבורא אוהב תוכניות לחוד ומציאות לחוד - התחלתי מתאהבת בשנייה, ההגות והפילוסופיה סביב התקבצות הפרטים לקבוצה גדולה בעלת עניין ריתקו אותי אבל לא רק גם המתח התמידי בין חופש למשילות והשיטות לעדן ולפשר עליו מצאו אותי מתעניינת במיוחד במרחב הציבורי.
לא רק פוליטיקה אני נשבעת, במקרה נפלתם על שבוע כזה, כל קבוצת השפעה מעניינת אותי, כל יוזמה שמשנה לטוב ואני אתקל בה אני אספר לכן ולכם עליה כי השינוי לפחות בשבילי חייב לעלות ממדרגת הקומנטים בפייסבוק ואם נאה דורשת אז היא חייבת לקיים, השבוע מצאתי את עצמי בקבוצת מיקוד של חברת הכנסת רחל עזריה על תקן אזרחית מתעניינת, אז כן ברשותה סדרת חקיקות מבריקה שמפרקת לקטנות בעיות סבוכות וקשות כמו יוקר המחיה וסוגיות קשות לגישור כמו דת ומדינה, גם סרטונים חינניים ששורפים את הרשת (כאלו שבהחלט יכולים לגרום לה לשקול קריירה שנייה) נגישות לקהל בוחרים צעיר, אבל על כל אלו ועוד אתם יכולים ללמוד ביתר פירוט בפרסומים הרשמיים של הלשכה.
בעיקר הרשימה אותי תשומת הלב, פעם אחת היא לא הציצה בנייד, הישירה מבט לכל המדברים והמדברות, ביקשה לשמם ולשמן כמה פעמים, הגיעה מסודרת ומגובה בנתונים לכל סוגיה, גם הוצאת קיטור בנושאים כאלו ואחרים התקבלה בהבנה, שאלתי ונענתי ולא פעם...
היה מעצים לשבת בין כל כך הרבה ישראליות וישראלים רובם בחתך הגילאים שלי, מתמודדים עם אותם הקשיים והכאבים אבל מצליחים להפיק רעיונות ולדבר על הבית הזה בכזו רמת הבנה וחשיבה רחבה, התמלאתי גאווה מחד ועם זאת עצוב לדווח אבל "החיים בעצמם" מעסיקים את הדור הזה ולא כי הוא לא מעוניין אלא פשוט כי אין לו זמן לשום דבר אחר, רק שיתנו לו רגע לנשום בין עבודה ללימודים, לילדים ולמשכנתא לא אפשרית והלשכה הזו היא קשובה "לדור המפונק" כך בדיוק נולדו להם עוד שני ימי חופש שנתיים, שעת ההנקה מחולקת בין אמא לאבא, ימי ההסתגלות בספטמבר ודמי הצהרונים ואיכותם שעולים לדיון ועוד ועוד... וזה לא פוסט יחצ"ני, ברור שלאיש מהנוכחים אין פתרון של זבנג וגמרנו אבל יש רצון ויש דרך והיא כבר התחילה.
היה מרגש לקחת חלק במפגש "מלמטה למעלה" שמוזנח בכל כך הרבה דמוקרטיות, המסקנה שלי, אם יש לכם את האפשרות קחו בייביסיטר והפסקה מהשגעון, יותר חשוב מסתם סרט - עשו לעצמכם טובה ולכו להשמיע את הקול שלכם, לא משנה על איזו במה - רק תדאגו לדבר יותר מפעם אחת בארבע שנים.
