עצמאית בפיג'מה בעיר כפר סבא
כשאני מספרת שאני עצמאית, אז התגובה הראשונה שאני מקבלת היא: "אהה, אז את עובדת בבית, עם הפיג'מה". כן. אני אכן עובדת בבית, אבל אני בהחלט לא בפיג'מה. אני מתארגנת מדי בוקר, מתלבשת, מתאפרת "ויוצאת" לעבודה שלי, במשרד המרווח בביתי.
ובחרתי להיות עצמאית כי לא רציתי שיהיה אף אחד מעליי או מצדדי שיגיד לי מה לעשות ואני אצטרך לכופף אותי בשבילו.
בחרתי להיות עצמאית כי אני מאמינה בעצמי וביכולותיי ויש לי המון מה לתת לאחר כמו שרק אני יודעת.
ובעיקר, בחרתי להיות עצמאית כי אני רוצה לשנות קצת את החשיבה הלינארית הפשוטה ולצבוע בצבעי השמש את עתידו של הזולת.
אז מה זה בעצם להיות עצמאית? עצמאית זה לנווט את הספינה הזו שנקראת "העסק שלך" נגד הרוח ולא עם כיוונה, כי את צריכה להיות מיוחדת בשיטה שלך/בדרך שלך/במיוחדות שלך שאין אותה לאף אחת אחרת ובוודאי לא לאף אחד אחר.
עצמאית זה לדעת לשחות גם כשיש גלים גבוהים למדי ונדמה לך שזה לא העונה ולא השכונה הנכונה.
עצמאית זה להמציא את עצמך מחדש בכל בוקר גם כשישנת רק שעה אחת בלילה כי כל העולם החליט לחגוג שאת היית הרוגה מעייפות מרוב מחשבות על דרכים יצירתיות לפתור בעיות.
עצמאית זה לחשוב על כל מילה שנאמרת או נכתבת כי היא יוצאת ממך וחודרת אל לב האדם שממול במלוא העוצמה והתשוקה שרק את יכולה להביא למקום שאותו את יצרת במו ידייך והשקעת בו את נשמתך.
עצמאית זה להיות מוכנה לוותר על ה"נוח" וה"בטוח" בחייך ולהתחיל להמר על עתידך שמתהווה ממש ברגע זה וגם ברגע שאחרי.
עצמאית זה להיות במקום הכי נכון לך אבל הכי לא נכון לאחרים סביבך.
עצמאית זה להיות בתחרות מתמדת גם אם את שנים מחזיקה במקום הראשון ונדמה לך שלמתחרים שלך אין מה להציע, אבל תהיי בטוחה שברגע שתסובבי את הראש הם ישלפו את השפן מהכובע ויעקפו אותך בסיבוב הראשון.
עצמאית זה לעבוד סביב השעון, בכל שנייה שמתפנה כדי "לספק את הסחורה" שהבטחת ללקוח ובצורה הטובה ביותר: אין שעות נורמליות, שכן אצלך "המשרד" אף פעם לא נסגר, החגים מתקצרים בכל שנה מחדש וגם הטיול המשפחתי "מריח" כמו עבודה סמויה שאת מתקשה להסתיר אבל חייבת להחזיר תשובות און ליין.
אבל, להיות עצמאית זה לקחת את הנשימה הכי עמוקה שאת יכולה כדי לצלול כמה שיותר עמוק לעבר ההצלחה שהיא כולה שלך.
זה לקטוף את הפירות בכל יום מהעץ שאת שתלת וטיפחת והשקת בדם השקעתך.
זה לעמוד על במה בתפקיד השחקנית הראשית במחזה שבו כולם סובבים סביבך בהערצה אינסופית והישגייך מעוררים קנאה שגורמת לך לליטוף עסיסי של האגו השווה שלך.
להיות עצמאית זה ליצור "יש מאין" משהו שכמותו לא נראה ולא יהיה אף פעם כי יש בו את המגע שלך, את האישיות המהממת שלך ואת החותם האישיותי שאת פיתחת בעצמך כנגד כל הסיכויים והוא יהיה חלק ממך תמיד.
להיות עצמאית זה לקבוע לעצמך את מי תרצי "לשרת" ואת מי תשחררי לאחר, זה לקבוע את כללי המשחק שלך בצורה שהכי מתאימה לך ולתדמיתך, זה לעשות את הבחירות שלך בכל פעם מחדש ולהשתבח עם השנים וזה להיות בגרסה הכי טובה שלך כמו שרק את יודעת.
להיות עצמאית זה להאמין בעצמך בכל יום ובכל יצירה שאת יוצרת בעסק שלך ונותנת לו חיים.
הלו, יש מקום פנוי בשבילי בעיר הזאת???
אז כן, עצמאית זה עולם ומלואו והעולם הזה חייב להתקיים איפשהוא בעיר הזאת, לכולנו, העצמאיות שגרות כאן. אז רוב היום אני "במשרד שלי" בביתי כי פשוט אין לי מקום אחר ללכת אליו.
אין לי מקום אחר שבו אני יכולה לשבת עם המחשב הנייד שלי ולכתוב יצירות/הרצאות/סדנאות, לדלות ממוחי הקודח אינספור רעיונות למינוף העסק שלי ולפתח מנגנוני שיווק שיכולים להועיל לי ולהגדיל את קהל לקוחותיי.
מה אני צריכה?
אני צריכה מקום שקט שאוכל לשבת בו מס' שעות בלי הפרעה מצד פלוני כזה או אחר, בלי שיכריחו אותי להזמין ארוחה או להזמין קפה דלוח שיעלו לי כמו שעת עבודה בתירוץ של "את תופסת לנו שולחן זמן רב".
אני צריכה "מרחב עבודה" שיאפשר לי לדבר בטלפון בחופשיות ולקיים פגישות נינוחות ולא קצובות בזמן.
אני צריכה שמישהו בעיר/ בעירייה יבין שאני מקריבה כל כך הרבה ודורשת מעט בעיר הזו.
אני צריכה שמישהו ישמע אותי, אותנו, העצמאיות ויעזור לנו להתקדם עוד קצת בסולם ההצלחה.
האם אתם מכירים מישהו כזה???
תגובות ושיתופים יתקבלו בברכה :)
