לונדון כן מחכה לי

לספר לכם שכל הטיול הזה נרקם במוחי הקודח בסיום לוויה של קרוב משפחה? פתאום המחשבה על מותו גרמה לי להבין מה שברור לכולנו תמיד. החיים קצרים. קצרים מדי בשביל שנדחה דברים/ נחלום ולא נשאף להגשים/ נבטיח לעצמנו ולא נקיים.

שנים שאני ואחותי ואימא שלי מדברות על טיול בנות אך החיים איכשהו עוברים ולא הגענו לזה. אז חיכיתי שבוע והעליתי רעיון- בואי נסע אמרתי לאחותי, שנים אנחנו מדברות על זה ונמשיך לדבר אם לא נחליט שהולכים על זה. לא היה קשה לשכנע אותה ולאימא שלי פשוט הודענו. 1.12 אנחנו בלונדון, שרייני לך את התאריך.

היה לנו ברור שזה חייב להיות באווירת הכריסמס . למה? כי לא ניתן לתאר את היופי והחגיגיות שלובשים הרחובות, החנויות, הבתים. אם כבר לנסוע בחורף לאירופה אז לגמרי בחודש דצמבר כי כבר מסוף נובמבר כל העיר לובשת חג.

אז עמלתי וחפרתי בכל הבלוגים/פורומים/המלצות שמצאתי על לונדון ובגלל שזה לא הפעם הראשונה, היה לי חשוב להגיע לכל המקומות המיוחדים שלא ראיתי בפעמים הקודמות. אחת ההחלטות החשובות בעיניי הייתה לרכוש כרטיסים מראש להצגה מלך האריות. חוויה נהדרת ומיוחדת. אסור לצלם במהלך המופע ודווקא שמחתי על כך כי יכלתי להתרכז ולהנות מהמופע. מה עוד אהבתי? טעות בקו הרכבת הוביל לכך שאיחרנו בכמה דקות. 7 דקות איחור וההצגה כבר החלה. בדיוק בזמן שמצוין על הכרטיסים. אוהבת שמדייקים :)

התמונה הזו צולמה מיד בתום ההצגה. ניתן לראות את ההתרגשות על פנינו.

חוץ מזה, זרמנו לפי ההמלצות שאספתי וגם בהתאם לכוחות ולזמן שנותר. היה קר אבל חם ומגבש בלב. נהנינו לבלות ביחד, לצחוק ביחד, לעשות שופינג יחד.

בלי ילדים ברקע ובלי בעלים, היינו רק הילדות של אמא שלי ואפילו שרוב הטיול הייתי המבוגר האחראי (בניווטים ובזמנים) היה פשוט ומשחרר ורגוע ומצחיק וכיפי וחד פעמי. לא יכלתי להימנע מהמחשבה האם יקרה שוב? מתי?

יכולתי לחשוב על מיליון סיבות למה זה ממש לא תקופה טובה בשבילי לנסוע ואני כל כך שמחה שזרקתי את כל המחשבות הצידה ונסענו.

אם קיימת לכם ההזדמנות ואם לא חוויתם טיול עם הורים/משפחה בשלב הבוגר של החיים לכו על זה, אל תתרצו ואל תשקלו. יש חוויות של פעם בחיים.