ברכה בתחפושת
שינויים. אני חושבת שרוב האנשים מפחדים מהם ולכן, התגובה הראשונית שלנו היא להתמרד נגדם. אבל אני לא מפחדת משינויים ועם השנים, למדתי להתגבר על הדחף להתנגד להם ולתת לדברים להתגלגל מאיליהם. לא פעם גיליתי שלדברים יש נטייה להסתדר מעצמם ושיש ברכות שמגיעות בתחפושת.
כשגיליתי שטיפת החלב של הכללית עוברת לקניון הירוקה, התעצבנתי. התעצבנתי כי במקום ללכת מרחק הליכה מהבית, נסיעה לטיפת החלב הפכה לתיק לא קטן. במיוחד לנוכח הסטטוס החדש שלי כאם לשניים. אז עשיתי כל מה שאם טרייה ומתוסכלת הייתה עושה במצבי: שום כלום.
טוב נו, אולי לא כל אמא הייתה מקבלת את רוע הגזירה, אורזת שני ילדים באוטו ונוסעת לקצה השני של העיר בכדי לקבל שירות בסיסי. אבל אני כן. אולי מפני שאני לא חזקה בעימותים ואולי כי בתוך תוכי אני יודעת שלפעמים דברים קורים לטובה ושהברכות הכי טובות, מגיעות במסווה של משהו אחר.
צילום: טלי דברת
תמיד אהבתי את המושג הזה: Blessing in disguise. זה מושג שמזכיר לי לראות את התמונה הגדולה, לחפש את הטוב בכל סיטואציה ובעיקר, לתת צ׳אנס לשינויים, אפילו אם בהתחלה עושה רושם שהם לא טובים. ניסיון העבר לימד אותי שכדאי לחכות ולראות מה יוליד יום ולא להיאבק בכל שינוי שחל בחיי (אפילו אם נדמה שהשינוי הוא לרעה).
ולכן, למרות הטרוניה הגדולה שחשתי, קיבלתי את מר גורלי והתייצבתי עם בן הזוג והקטנטונת בת השבוע בטיפת החלב החדשה בקניון הירוקה. חיכינו לאחת האחיות (שהכרנו מהמרפאה הקודמת) ובמקרה, יצאה מאחד החדרים האחות צהלה (אותה לא הכרתי). היא ראתה אותנו, מחכים בתור עם נלה המתוקה שלנו. כנראה שהיא התאהבה בה ממבט ראשון בגלל שהיא החליטה לאסוף אותנו לחדר שלה, למרות שלא נקבעה לנו פגישה אצלה. לא סתם כתבתי לאסוף, כי באותו הרגע, היא באמת אספה אותנו- זוג הורים (אמנם לילדה שנייה, אבל השבוע הראשון הוא תמיד מפחיד וקשה במיוחד), לחוצים וחוששים לקראת המחטים והשקילות הממשמשות ובאות.
צילום מהאינסטגרם שלי
המפגש הזה בחדר של האחות צהלה זכור לי היטב מכיוון שהוא היה שונה כל כך מהמפגשים הקודמים שלי עם טיפת החלב. צהלה לא דיברה איתי על אחוזונים, לא הלחיצה או הטיפה על המשקל וענתה על כל השאלות שלי, גם המופרכות שבהן, בסבלנות גדולה. היא בדקה את נלה ביסודיות, הרעיפה עליה אהבה ונתנה לנו הדרכה לגבי כל שלב של ההתפתחות שלה.
מפגישה לפגישה התחוור לי שזכיתי במישהי מיוחדת במינה. הרגשתי שעבורה, זו לא סתם עבודה. צהלה תמיד זכרה אותנו כשהגענו לפגישה ואפילו כשפספסתי מפגש (עקב אי הבנה קטנה), היא דאגה להשלים את כל החיסונים בזמן הנכון (לאחר חישובים רבים של התאריכים תוך בדיקה מדוקדקת של הימים, בכדי שלא נפספס שום חיסון או בדיקה). בכל מפגש היא התרגשה לראות כמה נלה גדלה והתפתחה, היא זכרה סיפורים שסיפרתי לה במפגשים הקודמים. כמו למשל, שנסענו כולנו לבקר את סבתא שלי בארה״ב, או על העבודה שלי כמעצבת. בסוף כל פגישה, היא דאגה לקבוע לי את התאריך של המפגש הבא, בכדי שלא ייווצר מצב בו לא יישאר לי תור. השירות האישי, המילה הטובה והיחס החם, מפתיעים אותי בכל פעם מחדש.
צילום: טלי דברת
בחודש שעבר, הוזמנתי לאירוע לבלוגריות של קופת חולים כללית. למעשה, זו השנה השנייה שבה אני מוזמנת לאירוע הזה. בשנה שעברה, הוזמנתי לאירוע בסניף של רמת השרון והשנה, הוזמנתי לסניף האישי שלי בכפר סבא הירוקה, על ידי המפיקה שלו, חברתי המוכשרת, אחת משלנו, טל מאור זינגרמן, אותה ראיינתי כאן בעבר.
צילום: טלי דברת
אני מאוד אוהבת להגיע לאירועים של בלוגריות, בדרך כלל בשביל הכיבוד הטעים אבל הפעם הגעתי בכדי לשמוע את ההרצאה המרתקת של טל ועל הדרך זכיתי גם להתאפק שלא יברח לי פיפי במופע הסטנדאפ המצוין של נגה דיאנג׳לי. האירוע היה מושקע ובטוב טעם ובניגוד לאירוע של השנה שעברה (שהתקיים ברמת אביב) השנה פגשתי המון פרצופים מוכרים של צוות קופת החולים ושל חברות שלי מהעיר, ביניהן הצלמת טלי דוברת (אשר צילמה את האירוע בכישרון רב) וויטל פרי שלטון שיחד עם טל, ארגנה את האירוע.
הדרך לליבה של כל בלוגרית היא בתפריט. צילום: טלי דברת
הערב היה קסום, מלא בהפתעות שוות ומידע חשוב שקיבלנו מד״ר גור שהוא חביב עליי מבין הרופאים בקופה, מכיון שבסוף כל בדיקה שגרתית הוא אומר לי שהבת שלי נהדרת. אני יודעת שהוא אומר את זה לכל האימהות, אבל תנו לי ליהנות מהספק. אני מצרפת לכן את המסמך החשוב ששלח לנו ד״ר גור, כי למרות שזה מפתה לשלוח את הילדים החולים שלנו עם נובימול לגן, חשוב להשאיר אותם להתפנק איתנו ולנוח בבית ובכך למנוע הפצת מגיפות בגן.
כמה שבועות לפני הערב לבלוגריות, הטלפון צלצל ובקו השני הייתה צהלה. היא הסתכלה ביומן שלה וראתה שעדיין לא קבעתי תור לבדיקה של גיל שנה עבור נלה. היא רצתה לקבוע איתי, לפני שלא יישארו תורים. מכיון שיש לנו מספר אירועים של המשפחה סביב יום ההולדת של נלה, צהלה הציעה שנדחה את התור (בכדי שלא תהיה חולה בתקופת האירועים). שוב עלתה בליבי התחושה שזכיתי. כבר ידעתי שאהיה באירוע של הכללית והייתה לי הרגשה שצהלה תהיה בין אנשי הצוות שישתתפו באירוע. וכבר אז ידעתי, שאני רוצה לכתוב פוסט שיוקדש לה.
צהלה מסבירה על אשפוז היום. צילום: טלי דברת
באותו ערב מקסים של הכללית, פגשתי אותה שוב. עם החיוך התמידי, הקול הנעים והאהבה הגדולה למקצוע. צהלה סיפרה לכולנו על התפקיד שלה כאחות טיפת חלב בשילוב עם הכובע השני שלה, אחות באשפוז יום. היא גילתה לנו שהשילוב הזה אהוב עליה במיוחד, מכיוון שהיא יכולה לפגוש את הילדים שמגיעים אליה לבדיקות שגרתיות, גם כשהם מגיעים לאבחון וטיפול ביום יום. אין כמו פרצוף מוכר בכדי לעזור לילדים (וההורים) בשעת צרה. הקשבתי לה בשקיקה וכל הזמן חשבתי כמה מזל יש לי שצהלה הגיעה אליי... ברכה בתחפושת. שינוי לטובה במסווה של הרעה בתנאים. למרפאה של הירוקה, אני נוסעת בשמחה. אני יודעת שיחכה לי שם צוות נעים, מקצועי ומקסים וביניהם, אחות טיפת החלב האחת והיחידה שלי. ובנימה אישית, אני רוצה לנצל את הבמה הזו לומר, לך צהלה, תודה. על שאת שם עם החיוך, הנעימות והמילה הטובה. כל אלו עוזרים להקל ברגעים הכי קשים של האמהות.
