יום האישה? לא בטוחה שאני צריכה

אני אישה ואני עצמאית. כשאנשים בוחרים בי ללוות אותם כיועצת עסקית, הם בוחרים בי. להגיד שהם בוחרים בי בזכות היותי אישה או למרות היותי אישה? לא מתעסקת בזה. הם בוחרים בי בזכות האיכויות שלי. נקודה. וכן, אחת מהאיכויות שלי היא שאני אישה, כי אני ממנפת את זה לעוצמה משמעותית.

יום האישה עבורי הוא לא יום מיוחד ואני מודה, שהייתי רוצה שהוא יהפוך יותר ליום של עוצמה ופחות יום של העצמת הפערים. כאשר כותבים שיש פער בשכר של 30% בין גברים לנשים ובאותיות הקטנות מתברר שאם משווים את השעות הפער מצטמצם ל-15%, זה מכעיס. זה מכעיס כי זה מנציח פער ותפיסה, זה מכעיס, כי זה מסתיר ומעוות. כי מה לעשות ש-15% נשמע פחות טוב?

תלוי באילו משקפיים תקראו את הנתונים

אני רואה את המפתח לשינוי ויצירת שוויון אמיתי אצל הנשים עצמן ובחברה בכלל.

אצל הנשים עצמן:

זה מתחיל מהדברים הקטנים, למשל, "ההכשרה" שלי בהדחת כלים, כביסות ובישולים היא אותה הכשרה של בן זוגי. ולכן, שנינו חולקים את כל המטלות. הילדים שלנו לא חושבים שיש תפקידים של אמא ויש תפקידים של אבא, אלא יש מטלות בבית וכולנו ממלאים אותן.

בדיוק באותו האופן כשהילדים חולים (טפו טפו טפו, ילדים, לא שמעתם כלום) אני ובן זוגי בוחנים יחד את הלו"ז של שנינו ובודקים מי יישאר, כי אנחנו חולקים. זוהי תפיסה ששנינו החלטנו עליה, והיא מתחילה מהבית.

ובסוף אנחנו רואים את זה כהורים בחינוך. כי כשהבן שלי לא מבין למה פרעה רצה להרוג רק את הבנים והוא אומר לי שהבנות טובות וחזקות בדיוק כמו הבנים, אז אני יודעת שאני ובן זוגי (שותפים, זוכרים?) חינכנו נכון.

החלטות משותפות בתוך המשפחה

בחברה:

היציאה לדרך עצמאית לא פשוטה, וכתבתי על זה בזמנו פוסט "עצמאית? השתגעת?" . כשאני יצאתי לדרך עצמאית ושאלו אותי: "איך תסתדרי עם הילדים?", זו לא הייתה השאלה ששאלו את בן זוגי. כשיש חלוקה בין בן זוגי וביני בימים עם הילדים אז אומרים לי: "ואוו, איזה יופי שהוא עוזר לך", אז זהו, שהוא לא עוזר לי, הוא שותף, הילדים הם של שנינו (פעם אחרונה שבדקתי עשינו אותם יחד).

אז נכון, אין עדיין שוויון מלא בין נשים לגברים, יש עדיין פערים, אבל אני מוצאת שפעמים רבות במקום לנסות לגשר עליהם, אנו כחברה או כנשים מנציחים אותם.

אין לי בעיה עם נשים קרייריסטיות, עם נשים עקרות בית, עם נשים שמבשלות, עם נשים שכל היום בבית, שכל היום לא בבית, רק תבחרו. תבחרו את מה שאתן רוצות לעשות. תבחרו את הבחירות שלכן, ולא את הדפוסים שהכתיבו לכם. תבחרו כל יום מחדש את הבחירות שלכן ותאהבו אותן.

תבחרו מה שתרצו, ותאהבו את הבחירות שלכן

אז אני אישה כל יום ונהנית מזה. יש לי המון עוצמות לא יודעת אם הן קשורות לכך שאני אישה או לא, אבל אני מנצלת אותן כל יום ביומו ונהנית מכך, ולא צריכה יום מיוחד עבור זה. אני לא מסתכלת לצדדים מה קורה עם הגברים שסביבי, אלא נהנית מהדרך ומתקדמת בלי שום קשר מי נמצא לידי. אשמח לשמוע את דעתכם ודעתכן בנושא, כתבו לי בתגובות :)