5 דברים שלא ידעתם עליי

אני מודה, שאני מהאנשים הפרטיים, ולא אוהבת חשיפה של הפרטיים האישיים שלי, אבל כאשר הועלה הרעיון לפוסט כזה בישיבת מערכת האחרונה, לא יכולתי להישאר בחוץ! אז הנה חמישה דברים שלא ידעתם עליי:

#1 זמן איכות שלי עם עצמי

בכל יום שישי בשעה תשע בדיוק תמצאו אותי אצל המניקוריסטית שלי מתפנקת לי בשעה של שקט ומורחת לק. אני אוהבת לק לא שגרתי, כזה שמח עם ציורים. השעה והיום הזה קבועים כבר שנים וזהו הזמן שלי לעצמי. חשוב לי מאוד להקדיש את השעה הזו, פחות בגלל הלק ויותר בשביל הזמן איכות הזה שלי עם עצמי.

לק לדוגמה מיום שישי האחרון

#2 יצירתיות נדרשת (גם בלימודי כלכלה ומנהל עסקים)

בלימודי התואר הראשון של כלכלה ומנהל עסקים הרגשתי שהמוח שלי מתנוון מרוב מספרים והלכתי ללמוד לימודי איפור להחיות את הנפש, להחזרת הצבע והיצירתיות שלי בחיים. מעולם לא עשיתי בזה שימוש מסחרי, אבל אני נהנית לאפר קרובים ולהתאפר בעצמי במקצועיות. אין לי ספק כי לימודי האיפור הביאו לשיפור חווית הלימודים (יותר מידי מספרים). מאז, גיליתי כמה חשוב עבורי השילוב של יצירתיות בחיי וכמה היא מפרה אותי.

יצירתיות בכל צורה: איפור, יצירות נייר, לא משנה, העיקר משהו לנפש

#3 זוגיות את אהבת חיי הכרתי דרך אמא שלי, שהיה נראה לה שאנחנו מתאימים ועשתה את השידוך המוצלח הזה. זה היה כל כך מוצלח, עד שעברנו לגור ביחד שבועיים מהדייט הראשון שלנו. כן , כן, לגמרי לא מתאים לאופי המחושב והמתכונן שלי, אבל כנראה שבאמת "באהבה אין חוקים". המסקנה הכי גדולה שלי מכך הוא ללכת עם הלב, בלי להקשיב לצקצוקים שמסביב, אלא ללכת עם התחושה שיש בתוכך ומקסימום, תמיד אפשר לחזור לגור לבד.

צ'יק צ'אק ארזתי ויצאתי לדרך מופלאה חדשה

#4 ספורט

בשונה מבן זוגי שאוהב ועושה ספורט מאתגר במיוחד (איירונמן, אולטרה מרתונים וכו'), אני עושה ספורט כי זה חשוב, כי צריך וכל ההסברים ההגיוניים האלו, אבל בעצם אני שונאת את זה. יצרתי לי מנגנון שמחלק את האימונים לכל אחד בנפרד. אני לא מסוגלת לחשוב על שבוע שלם, אלא בכל פעם אני אעשה רק את האימון הזה וגמרנו. כך אני מצליחה להתמיד ולהרים את עצמי "רק הפעם". מבלי לשים לב יוצא שאני עושה ספורט בין פעמיים לשלוש בשבוע! כל הכבוד לי!

פעילות הרבה יותר כיפית בעיני על ספורט. הרבה יותר.

#5 פסטה ואני - סיפור אהבה נוסף

אני אוהבת פסטות, או נכון יותר מכורה לפסטה (דיברתי על זה גם בפוסט שסיפרתי על סבא שלי דוד). נדירים הם הימים בהם לא אכלתי פסטה. לא אכפת לי באיזה רוטב, מבחינתי פסטה אפילו בלי רוטב רק עם פרמזן מלמעלה, מתקבלת. הילדים שלי ובעלי מקבלים ושותפים להתמכרות שלי באהבה גדולה.

לא משנה הצורה, העיקר פסטה

כשאני מסתכלת כעת על הרשימה הזו, פתאום אני רואה את המהות שלי גם בדברים הקטנים: אהבה גדולה, זמן איכות לעצמי, יצירתיות, ספורט ואוכל טוב. כל אלו מטעינים ומזינים זה את זה ומאפשרים לי להיות במיטבי לאחר מכן כעצמאית, כאשת משפחה וחברה.

אם אהבתם את הפוסט, אני בטוחה שתאהבו ותרצו לדעת מהם חמשת הדברים שלא ידעתם על חברותיי: קרן לביא אברהם וקרן בר