אני מבקשת לדבר עם האחראי...עכשיו!
פעם לפני המון שנים, עבדתי כשכירה בעבודה ממשלתית.
הרווחתי משכורת יפה ונדיבה (יחסית לרווקה תלאביבית קלולסית) מה שנתן לי מעמד של כבוד בבנק שלי. היתה לי פקידה אדיבה שליוותה אותי ותמיד קיבלו אותי בחיוך.
אחרי זמן מה המשרה ירדה לחצי, אני החלטתי שאני יוצאת לעצמאות ופתחתי עסק.. ובבת אחת ההכנסות שלי בבנק ירדו והמינוס גדל וגדל.
הבנק הפסיק להיות נחמד והיה מתקשר בתדירות גבוהה ורודף אחריי לגביי ההכנסות שלי ומציע לי כל שבוע עוד הלוואה ועוד הלוואה.
אני זוכרת עד היום את תחושת האימה שאחזה בי כל פעם שראיתי שיחה נכנסת מהבנק.
לא ידעתי מה לעשות. הרגשתי הכי חלשה וקורבן של המערכת הענקית שמעליי.
עד שיום אחד שמעתי הרצאה של יועץ כלשהו בנושא העמלות בבנקים.
הוא הסביר לנו שזה לגמרי נתון למיקוח עניין העמלות מול הבנק ושלא נפחד להתמקח.
ופתאום הבנתי כמה אנדר-דוגית חוויתי את עצמי וכמה הבנק כמובן רק הרוויח מלהחזיק אותי בהוויה של פחד.
פתאום הבנתי שהבנק בעצם מרוויח מהמינוסים הענקיים שלי או מההלוואות שלי ובעיקר מכל הריביות שהוא גובה ממני. ולא רק זה שהוא מרוויח מזה הוא עוד גורם לי להרגיש תמיד לא בסדר.
הבנתי שאני הלקוחה והם נותני השירות ואם לא אהיה מרוצה אני יכולה לעזוב ויכולת הבחירה בידיי.
זוהי היתה תובנה משנת חיים.
ישבתי והכנתי סוג של תוכנית עבודה. עם צפי ההכנסות לשנה הקרובה...התלבשתי יפה ונכנסתי למנהלת הבנק. נחושה לשנות את המצב!
הפגישה היתה קשה ולא מוצלחת. למרות שהתכוננתי אליה.
המנהלת די צחקה עליי וניסתה לשכנע אותי לרדת מהעניין של להיות עצמאית.
היא זילזלה בשאיפות שלי והתנהגה בצורה מכפירה כנותנת שירות ובטח ובטח כאישה לאישה.
הצלחתי כן לקבל את הגדלת האשראי כדי שיהיה לי אוויר לנשימה...אבל באותו רגע הבנתי שכאן אני לא נשארת. מעט חודשים אח"כ עברתי לסניף אחר.
ולמה אני מספרת לך את כל זה?
ראשית, נכון זה לא תמיד מצליח מול ענקי הבנקים, אבל את התובנה הזו של שינוי התפיסה לגבי האינטראקציה מול הבנק למדתי להכניס לעוד ועוד מקומות בחיי ובא לי שתדעי שזה אפשרי.
מעבר לזה, לאט לאט עם הזמן כשהתחלתי לפגוש עוד ועוד נשים בסדנאות התפתחות אישית שהעברתי או סדנאות שאני השתתפתי בהם.. אחד מהנושאים הרוחביים שזיהיתי ברוב הנשים שפגשתי היתה אי הידיעה על האחריות שלנו לחיים שלנו.
מהי אחריות?
וגם לי לקח המון שנים להבין שהאחריות על החיים שלי, על הבחירות שלי ובעיקר על התוצאות שלי היא שלי.
וכשניסיתי לחקור ולהבין למה זה קורה? ולמה רובנו (רוב בני האנושות) אבל בעיקר נשים, לא נוטים לקחת אחריות בחיים שלנו, גיליתי שהסיבה לכך היא פשוט כי לא לימדו אותנו איך.
אלפי מאות שנים של חינוך פטריארכלי שאומר שיש מישהו אחד אחראי שנמצא היררכית מעל כולם ואנחנו, האזרחים הקטנים, נשלטים ולא יכולים להיות אחראיים כמעט לחיינו הפרטיים.
השליטה בחיינו מגיעה כמעט בכל רובד בחיים. אם אני אדם מאמין אני בעיקר נתון לחסדו של האל. שלא לדבר אם אני אישה מאמינה אני לרוב תלויה בחסדיי האל והגבר איתו התחתנתי.
וכמעט בכל שלב בחיים שלנו ישנה דמות מעלינו שאחראית עליינו והיא זו שקובעת את אורח חיינו בדרך זו או אחרת.
נשמע מתסכל נכון??
אז זהו שלא תמיד. לרוב בני האדם זה עבד די טוב. לפעמים הכי קל כשמישהו מחליט בשבילך.
אבל בראייה שלי זה הפך אותנו לחסרי תחושה ומודעות למצבנו ולנסיבות של חיינו.
לשמחתי כבר כמה עשורים שאנו יותר ויותר לומדים להחזיר את האחריות לחיינו.
אחת מהמטרות שלי במפגשים עם נשים זה ללמוד יחד להחזיר את האחריות לחיים שלנו. להבין שהבחירה של הדרך בה נרצה לצעוד היא שלנו בעיקר.
נכון שלפעמים כשנופל האסימון הזה..אנחנו נמצאות כבר עמוק בתוך ה'זרימה' או התוצאה של הבחירות הקודמות שלנו ולא תמיד זה קל לעצור, להתבונן ובטח ובטח לשנות משהו במציאות.
אני מאמינה גדולה של צעדים קטנים.
אני חושבת שקודם כל עלינו להבין שהאחריות על החיים שלנו היא שלנו.
ממש להתבונן בחיים שלנו או על נקודות שעברנו בחיינו ולזהות את הצמתים בהן צעדתי לפי ההחלטה של מישהו אחר.
וזה יכול היה להיות לימודים באוניברסיטה ששיכנעו אותנו שטובים עבורנו, חתונה עם מישהו שהסבירו לנו כמה לא כדאי לוותר כי הוא מציאה ועד החלטות שונות במקומות עבודה, עם חברים עבור הילדים שלנו ועוד..
לפעמים יש כל כך הרבה קולות ורעש מבחוץ שקשה לנו לזקק מתוך זה ולזהות מה אנחנו רוצות באמת.
השלב הבא מבחינתי זה ללמוד מאפס מהי אחריות ואיך האחריות והבחירה היא שלי.
זה אחד מהדברים הכי חשובים שאנחנו לומדות במעגלי הנשים שאני מעבירה.
נכון יש הרבה חרא ונסיבות חיים שלא תלויות בנו... אבל אני מאמינה שיש בנו את הכוח להתרומם מכל עוול שנעשה לנו או כל קושי שאנו חוות כרגע.
נכון לא הכל זה קסם. והקצב של החיים הוא דינאמי ומתפתל ורצוף גם רגעים שלא תלויים בנו.
אבל אם כל אחת תדע שהאחריות על החיים שלה היא שלה ונוכל להיפגש אחת עם השנייה, לתמוך, לחזק ולהתעצם יחד, אני מאמינה שנוכל לשנות את העולם.
אין לי בעיה להישמע תמיד מאוד נאיבית. אני באמת מאמינה בכך.
אני גם יודעת ששינוי במציאות שלנו תלוי בהמון גורמים ולא רק בנו.
אבל אם כל אחד ואחת מאיתנו ידע לקחת אחריות על החלק הצנוע שלנו ביקום הזה, המון המון ישתנה.
אז איך עושים את זה?
לקחת אחריות מבחינתי זה קודם כל להפנות פנימה את תשומת הלב בנסיבות חיינו.
לבדוק מה עובד ומה לא עובד? מה עושה אותי מאושרת ומה לא? באמת. בבפנים שלנו.
ולקחת אחריות לפעמים זה להצליח להשתיק ולנטרל את כל אותן קולות מבחוץ כדי להקשיב לקול הפנימי שלנו ולהצליח לבטא אותו באותנטיות.
לקחת אחריות זה גם להבין שאין לי מושג איך אני יוצאת מזה לעזעזל ולבקש עזרה.
חשוב לי להדגיש שאני ממש ממש לא שופטת את מי שלא לוקח אחריות על חייו.
להיפך אני בטונות של חמלה כי אני מבינה שפשוט לא לימדו אותנו איך עושים את זה.
וכשלא יודעים איך עושים את זה...לא עושים את זה.
אני חושבת שנושא לקיחת האחריות הוא דבר של כל בני האנוש, אבל אני לקחתי על עצמי כרגע את הדרך הנשית ושם אני כרגע יכולה להעניק המון.
עוד דבר שחשוב לי לציין. כל מה שאני כותבת זוהי חוות הדעת שלי, אחרי מחקר שאני עשיתי וכמובן שיש והיו המון סיפורים לכאן ולכאן, אני מביאה כאן את ראייתי לגבי מגמה כללית אותה אני חווה כאישה ו'היסטוריאלית' ;)
אז אני קוראת לך לקחת צעד קדימה ולגלות אחריות. לגלות מהי האחריות שתביא אותך לנתיב המיטיב של חייך.
אני מאוד מאמינה שאחת הדרכים הכי פשוטות ושעובדות, להגיע להבנה הזו, היא דרך החיבור למהות הנשית שלנו ואם תרצי יותר עומק אז גם למיניות שלנו.
יש בנשיות שלנו חוכמה עתיקה שרק מחכה להיגלות ולהיטען בתוכנו.
אם את מרגישה את הקריאה או סתם סקרנות לבדוק איך זה עובד...
אני מזמינה אותך לגלות ולהתחבר אליה בתוכך.
בשישי ה 16/6/17 אני מקיימת מעגל נשים נוסף.
מעגל הנשים יעסוק בנו. ביצירת מציאות חיינו דרך העוצמה הנשית והמינית שלנו.
את מוזמנת להצטרף לחוויה הקסומה הזו. לחצי כאן לפרטים והרשמה
ואם בא לך לבקר אותי בבית הוירטואלי שלי בפייסבוק מוזמנת ללחוץ כאן
