לכי מבלי לסובב את הלחי

רוצה - לא רוצה

מכירה את המצבים האלה שבהם באותה מידה שאת רוצה להתחיל התחלה כלשהי בחייך, את גם באיזה שהוא אופן לא ממש רוצה בכך?

את רוצה להתחיל להיכנס לכושר

את רוצה להתחיל להיכנס לקשר

את רוצה להתחיל עבודה חדשה

אך במידה מסוימת- את גם לא ממש רוצה...

צומת הרצונות הזה, מקביל בצורה כה מדויקת ונפלאה גם לצומת פרשות השבוע.

כן, כן, בדיוק שם, בנקודת המעבר מפרשת נח לפרשת לך לך, נפגשות גם הרצונות שלנו.

אז במה את בוחרת?

להישאר בתיבה או לצאת לאחר המבול?

לשבת באזור הנוחות או לצאת לאוויר העולם עם נוכחות?

אבל איך יוצאים מהתיבה? את בטח שואלת.

אחרי הכל, היא כל כך נעימה, בטוחה וחמימה...

"פשוט תתחילי ללכת", משיבה לך הפרשה.

אז מה את אומרת?

שנלך?

"קוביות מזל- רק שיצא לי כפול"

אז רגע לפני שאנחנו יוצאות להליכה, עורכת איתנו הפרשה תיאום ציפיות קצרצר אך ממצה.

אם נעצור רגע בצומת הפרשות, נוכל לראות שכבר בסוף פרשת נח אברהם אבינו התעורר מעצמו ללכת ורק לאחר מכן, התגלה אליו הבורא ובירך אותו בברכת הדרך ונתן לו את נקודת היעד- "ללכת אל הארץ אשר אראך".

בכך, מדגישה בפנינו התורה כי אברהם אבינו אינו רק "העולה הראשון" אלא שהוא גם הראשון שפעל בבחינת "נעשה ונשמע" (או יותר נכון ונראה).

אברהם התחיל לזוז מתוכו ובתוכו, בלי שאלות ובלי הוראות ברורות ורק לאחר המעשה שחולל בחייו, זכה גם להשגחה העליונה שהעניקה לו את כל התשובות אליהן היה זקוק.

לעיתים אנחנו ממתינות שכל התמונה תתבהר, שהיעדים והמטרות שלנו יהיו מוגדרים לנו כדי להתחיל בעשייה, אבל הפרשה מבקשת מאיתנו לשבור קיבעונות ולשנות דפוסי חשיבה ולהתחיל לפעול בדיוק ההפוך: במקום להיתקע בניסיון לברר לאן אנו רוצות ללכת ולקוות שהתשובה תגיע כדי להתחיל במסע, עלינו פשוט להתחיל זוז ולהתקדם, אפילו בצעד קטן ואז, מתוך מעשה האמונה הזה התשובות יגיעו מאליהן והיעד יהיה ברור ומדויק.

שכן, השפע לא יבוא אליך מלמעלה אלא רק אחרי שאת תתעוררי אליו מלמטה.

אז איך מעוררים שפע? לכי לעצמך!

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".

ממבט ראשון, לכאורה, נראה כי יש כאן מילה מיותרת- הרי היה ניתן לומר פשוט לך מארצך?

מה הטעם בהוספת לֶךְ-לְךָ מארצך?

"זהו כל הטעם והריח", אומרת לנו הפרשה (ועל כך, מובן כי אין על מה להתווכח), "שכן, תוספת המילה הזו לֶךְ-לְךָ מכוונת אותי ואותך ללכת אל עצמנו, בשבילנו, לטובתנו!

וברגע שנתמקד באמת בעצמנו אז גם נוכל לשבור מתוכנו את שאלת "הלמה?"

למה ללכת? למה לשנות?

למה? ככה!

כי את עצמך- הוא עצם עניין.

וברגע שתתחברי לרצון להטיב לעצמך את גם תדעי איך ללכת אל עצמך ולחבור לשורש שלך, וכשתתחברי לעצמך את כבר תגיעי ליעד- את כבר תגיעי לייעודך!

3 משימות אל עבר היעד

מספרים כי אברהם, "העברי הראשון" זכה לכינוי זה משום שהוא העז לעבור- מהעבר האחד שלו אל העבר האחר, וכשם שהוא שבר את הטבע הפנימי שלו, כך גם התרחש בחייו נס שהוא בבחינת מעל הטבע.

כעת, רגע לפני השבת, קחי לעצמך זמן לעצמך ודמייני שאת נערכת לקראת מסלול בטבע שבסיומו עליך לחצות נהר- מן עברו האחד אל השני.

כעת, קחי דף וכתבי לעצמך: