נס גדול יהיה פה
בס"ד
תקשיבי! הנרות מדברים
בכל ערב מימי החנוכה, מיד לאחר הדלקת הנרות, היא הרגישה שישנה איזו רשימה שחגה מעליה וקוראת לה להזדרז ולבצע את כל המשימות שנותרו לה.
כך בעוד הילדים מסובבים את הסביבונים, היא מוצאת את עצמה מסתובבת סביב עצמה ומתקתקת משימות, כשלפתע היא שומעת מעין רעש מוזר:
"פססס, פססס"
היא מסתובבת אך לא רואה דבר,
"מימינך, מימינך"...
היא מסובבת את פניה לימין ורואה שם את החנוכייה הדולקת,
"בטח דמיינתי", אמרה לעצמה והמשיכה ללכת...
"תגידי, זה לא מעניין אותך לשמוע מה יש לנו הנרות לומר לך?"
היא מסתובבת המומה ומתקדמת באיטיות לכיוון החנוכייה: "תשמעו, אני ממש מצטערת שלא נשארתי לשבת איתכם, אתם בטח יודעים כמה עומס ומשימות יש מסביב ולא..."
"הכל בסדר" קטעו אותה הנרות והוסיפו בדרכם הטבעית שלהם:
"אנחנו מבינים את ההיגיון מאחורי הדברים, ובאמת תרגישי בנוח, אבל אפשר רגע לבקש ממך פשוט להיות איתנו, ככה מהלב, רק לכמה דקות?"
"כן, כן בטח" ענתה במהירות.
"תרצו סופגנייה, קפה משהו? שככה נשב בנוח ונדבר?
"לא תודה, חייכו הנרות- אנחנו רוצים לבקש ממך רק משימה אחת"
משימה???
חשבה לעצמה בבלבול, מה? להוסיף עוד שורה ברשימה?
"אל תדאגי, זו לא משימה מהסוג הזה, הדבר היחידי שאנחנו רוצים לבקש ממך, זה להתיישב לצדנו ולהרכיב פאזל".
"פאזל? אבל אין לי פאזל בבית"
"נכון", השיבו כמקהלה אחידה
"אבל בחייך- יש!"
היא חייכה לאור הנרות והוסיפה לשאול: "אז לגשת לאלבום ולבחור תמונה מהעבר ולהפוך אותה לפאזל?"
"לא" השיבו לה
"את הפאזל שלך את תציירי בעצמך לעצמך ותראי איך הוא כבר מתחבר מעצמו".
סביבון סוב סיבות
פרשת השבוע נפתחת ומפזרת בפנינו את כל חלקי הפאזל של יוסף.
חלקים, חלקים שנראים מנוגדים זה לזה באופן מוחלט מוצאים את דרכם הייחודית לחבור יחד:
מבור מלא נחשים ועקרבים- לאדם מלא שפע וברכה,
מאסיר בכלא- למשנה בממלכת מצרים,
מחולם- לפותר החלומות
ומחלום למציאות!
כעת, יוסף רואה את כל תהליך חייו כפאזל שמסתיים עם חלקו הראשון-
בחלומות שהתגשמו!
יוסף, משנה המלך יושב מול אחיו המבקשים ממנו להשיב את בנימין לאביהם ורואה כיצד הם עברו שינוי ותיקנו את דרכם במרוצת השנים.
דבריו של יהודה אחיו שנועדו לשכנע אותו להשיב את בנימין מעוררים בו חמלה והתרגשות, והוא פורץ בבכי, מוציא את כל האוויר ששמר בבטן מזה שנים ומתוודה:
"אני יוסף"
כמה פשוט.
סוד שהלך איתו במשך שנים רבות- מסתיים בחיבור ובהדהוד לעולם על מי אני.
האחים חוששים לתגובתו של יוסף כעת אך הוא מרגיע אותם. שכן, הוא רואה את סדר האירועים באופן שונה לחלוטין מהם ועל כן הוא משיב: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים".
יוסף אינו רואה את מאורעות חייו מנקודת מבט חיצונית אלא מנקודת מבט פנימית, אלוקית.
נסיבות חייו אינן נובעות ממעשי אדם אלא מתוך תהליך אלוקי שמנהל ומסובב את כל המאורעות ומחבר אותם לפאזל של חייו כשבצידו האחד מצויר החלום ומצידו השני מתנוסס הכיתוב "נס גדול היה פה".
אך מה גרם ליוסף לראות את מהלך חייו מנקודת מבט ייחודית זו?
כיצד כל האחים רואים את חלקי הפאזל, בעוד יוסף רואה מי מרכיב אותו?
כוח החלומות
"וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם"
יוסף בעצם עובר את כל מסע חייו כשהוא שומר את זיכרון החלומות קרוב לליבו.
הזוהר הקדוש מלמד אותנו שהזכירה היא זו שגרמה לכך שהחלומות התגשמו.
קצת מוזר, לא?
הרי זכרון חל על אירוע שקרה לנו בעבר, אבל במקרה שלנו יוסף זוכר את העתיד לבוא.
אז איך זה קורה בעצם? איך אפשר לזכור את העתיד?
באמצעות החלום.
יוסף, זכר את החלומות שלו, חי את החלומות שלו, נשם את החלומות שלו ובכך היה שרוי בכל הוויותו בחיבור אל המהלך האלוקי.
חלומותיו לא היו רק תצפית על העתיד לבוא אלא ממש פעולה פנימית שגרמה לעתיד להיוולד ולצאת לאור.
בכך, מוסיף יוסף מסר נפלא- חלום הוא לא התכנון, הוא לא הכוח, חלום הוא המוציא לפועל.
החלומות מקרבים את אור העתיד אל ההווה. החלומות מחוללים את המציאות ומעוררים את הפעולה האלוקית, מתוך הציפייה להתממשותם.
ציפייה או צפייה?
תמיד, כשאני מצפה למשהו, אני אומרת לעצמי "תנמיכי ציפיות".
אתם בוודאי מכירים את הקבעון המחשבתי הזה ש"כגודל הציפייה כך גודל האכזבה..."
אך הפרשה אומרת בדיוק ההפך וקוראת לך: "נו, תצפי כבר! פשוט תיצפי בציפיות שלך".
הציפייה מהדהדת בנו גם את המילה צפייה, לדמיין לנגד עינינו ממש, לצד נרות החנוכה את החלום, ולומר לעצמנו: ה' נוכח (היפוך האותיות של חנוכה).
אם נחשוב על זה לעומק, אז היכולת לדמיין חלומות אינה משפיעה רק על העתיד אלא גם על ההווה הנוכח כאן ועכשיו- כי בכך שאנו חולמות על העתיד לבוא, אנו מהדהדות שאנו לא מקבלות את ההווה כמצב נתון, ובכך ממילא גם מאפשרות לעצמנו להבשיל ולהיות מוכשרות ומוכנות אליו בדיוק מיוחד.
אז, מה החלום שלך?
תכתבי אותו, תציירי אותו, פשוט תצעקי אותו לאור ותני לו מקום בולט בחייך כך שבחג החנוכה הבא בע"ה תוכלי את להיות זו שפותחת הפעם בשיחה עם נרותייך ולומר: "נס גדול היה פה!"
מוזמנים לשתף פה בחלומות שלכם ומי יודע לאן זה יסתובב מכאן...
בנוסף, מזמינה אתכם לקרוא פוסטים נוספים לחנוכה של חברותיי, מבטיחה שיהיה מעניין
מרגלית קוטב
אורית פרי
אורית כהן יבלונקה
יעל עיני
ענבר ורדי
חנוכה שמח!
הדר מורד
כותבת, יוצרת, מחנכת, מנחת קבוצות וכל מה שביניהם!
