היום כשאני בת 73 אני יודעת שחשוב להתאים את הפרח למצבה
והיום בצהריים כשיצאתי מהבנק על המדרכה בפתחה של חנות לעציצים עמד מולי זו'רקה החבר האוזבקיסטני שלי (סוף סוף אני יודעת שהוא מאוזבקיסטן ולא מקזחסטן) זו'רקה כפי שכבר ספרתי לכם רקח מצמח אוזבקיסטני את הסבון הנוזלי "סבא מכפר סבא" שמרפא תחלואי עור למינם. הוא עמד שם שקוע בהרהורים שני עציצים בידיו ופניו שאלה. זו'רקה עלצתי לקראתו בשמחה זו'רקה הוא הרים עיניו ואמר מרגליתק'ה (כך הוא קורא לי) טוב שאת כאן . קולו ועיניו הביעו עצב רב. מרגליתק'ה אני צריך ללכת לבית קברות המחותנים שלי מתו והיום אזכרה. ואני צריך לקנות שני עציצים אחד לאיש ואחד לאישה אני לא יודע מה מתאים. זו'רקה אין בעיה אמרתי לו בוא נראה מה יש פה. הסתכלנו שנינו בעצב בארגזי הצמחים היפים שבפתח החנות. פרחי עציץ בצבעים שונים ומגוונים ובשלל סוגי תפרחות שפרחו להם שם ברחובה של עיר תאווה לעיניים. לא ראינו זוג עציצים שנראה לנו מתאים למחותנים שמתו וז'רקה רוצה להניח על קברם עציץ לאיש ועציץ לאישה. לפתע ראיתי אותם! הם ניצבו בפינת אחד הארגזים והציצו בענווה לרחובה של עיר האחד פרח בפרחי רקפת סגולים והשני בפרחי רקפת ורדרדים. הנה הם! הכרזתי בקול מורה באצבעי לזו'רקה על השניים. זה הם מרגליתק'ה אמר זו'רקה זה הם! שב ואמר הוא רכן בעדינות והרים את שני העציצים הוא אחז אותם באהבה בידיו כנשוא שני תינוקות. זה הם! אמר שוב. וגם אני חשתי שקט גדול בתוכי על שמצאנו עציץ איש ועציץ אישה כדי שזו'רקה יניח על קברי מחותנו ומחותנתו. יהי זכרם ברוך!
מרגלית קוטב
מורה לתורה בדרך אחרת
ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.
