עכשיו כשאני בת 73 אן שרלי האסופית מאי אדוורד שבה לשכון בלבי
והיום לפנות ערב בספריה.
לשולחן הספרנית ניגשים אב ובנו בן העשר בערך והילד שואל את הספרנית יש לכם את הספר הראשון בסדרה של האסופית "אן מהעמק הירוק" הוא נוקב בשמו של הספר זה החלק שאן מגיעה לחווה הוא מוסיף ואני בזהירות אומרת אני חושבת שאן מהעמק הירוק הוא החלק החמישי החלק הראשון נקרא האסופית והשני אן מאבונלי והשלישי אן שרלי והרביעי בית החלומות של אן ורק החמישי הוא הספר אן מהעמק הירוק האבא מביט עלי בפליאה ואומר איך את זוכרת ואני ממש נרגשת איך אני זוכרת הרי אני חייתי עם אן מכיתה ד ואילך הגעתי אתה יחד לביתה של מרילה קתברט ומרגע שהכרתי אותה מהפרק הראשון של האסופית כבר לא הייתי מרגלית אלא אן ואני שואלת את הילד כבר קראת פעם את הסדרה? והוא משיב לי בביישנות לא אני רוצה לקרוא אמרו לי שזה מעניין ואני אומרת לו איזה כיף לך מרגישה דקירת קנאה בלב על ההנאה המזומנת לו ואני תוהה בלבי אם גם החברים שלו קוראים את הסדרה או שרק הוא ובנות הכיתה כי זה ספר של בנות אבל אני נזכרת שהגיעו זמנים חדשים לעולמנו ואולי בנים כבר כן קוראים ספרים של בנות ואני מתאפקת ולא שואלת ואני שמחה בלבי שאן שבה לשכון בלבי ואולי בפעם הבאה אבקש מהספרנית את האסופית אם הילד החמוד הזה כבר יסיים את הקריאה בו וישיב אותו לספריה. ואני יוצאת מהספריה וחג בלבי ופכפוך מי בריכת המים שבכניסה לספרייה נשמע באוזני כפכפוך מי הפלג הזורם סמוך לביתה החדש של אן בבית הוריה החדשים מרילה ומתיו קתברט
באי הנסיך אדוורד.
מרגלית קוטב
מורה לתורה בדרך אחרת
ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.