הנשים שהשפיעו עליי

הרעיון להתבונן במסע חיי ולראות מי הנשים שהשפיעו עליי, שהעצימו ותרמו למי שאני התחיל להתגבש בי. התחלתי לכתוב פוסט בפייסבוק, לקראת יום האישה, ופתאום הרגשתי שקצרה היריעה.

יש לי כל כך הרבה מה לכתוב. יש לי כל כך על מי לכתוב. אז יצאה סידרה של פוסטים יומיים, זה היה האתגר האישי שלי לקראת יום האישה, ובתחושה שלי עוד לא התחלתי.

הנשים הראשונות שהשפיעו על חיי

תחילה לשורשים שלי. הנשים הראשונות שהשפיעו עליי ועל חיי היו סבתא יולישקה, ( או שפרה בשמה העברי) ותיבדל לחיים ארוכים ואמי יהודית ברוך.

סבתא ואמא הן שורשים ומסורת. אריסטוקרטיה אירופאית שמעולם לא דהתה גם תחת השמש הישראלית הקופחת. זה משפחה ויהדות וערכים של יופי ואסתטיקה ואהבת הבריות ונתינה.

זה בית ותרבות, מוזיקה וכתיבה ובישול משובח ונדמה שרק על האוכל יכולתי לכתוב עוד מילים רבות. וכמובן גם על אמנות עריכת השולחן, וסידורי הפרחים ותרבות האירוח, סעודות שבת וחג וביחדנס משפחתי.

מה קיבלתי מאמא ומסבתא שלי

מסבתא שלי קיבלתי חום ואהבה שאינה תלויה בדבר.

מאמא שלי, אישה חזקה, בעלת קסם אישי, שחיה חיים מלאים ועשירים, גם כיום בגיל 85, למדתי לחגוג את החיים.

וכל אחת מהן, בדרכה, אישה יפה ומרשימה, ראשת משפחה בעלת עוצמה אישית והטבעת חותם.

השראה.

מי פתחה בפניי עולם שלם ?

המורה יעל האהובה, המורה שלי בכיתה א' בבית הספר הריאלי בחיפה.

זכיתי שהמורה יעל תלמד אותי לקרוא ובכך תפתח לפניי עולם ומלואו, ותנחיל לי את אהבת הקריאה שמלווה אותי כל חיי.

וכתיבה! כתבנו אז בחצאי מחברות, ויעל הקפידה איתנו על יסודות הכתיבה התמה, כפי שקראו לה ב׳ריאלי׳. עד היום משונה לי כשאני רואה שמישהו כותב ט׳ או ל׳ מלמעלה. זה בניגוד לכללים שלימדה אותי המורה יעל. ואיזה כתב יפהפה היה לה עצמה!

יעל הג'ינג'ית

המורה יעל הייתה יפהפייה ג׳ינג׳ית תוססת, ססגונית ומלאת חיות. היא הילכה עליי קסם.

לבושה בשמלות צבעוניות וענודה מחרוזות ענברים, טבעות וצמידים. כמה אהבתי להתבונן בה! כמה אהבתי להקשיב לה.

חלק לא מבוטל מהקסם שלה היה כשרון הציור שלה. יעל הייתה ציירת. ציירת ממש. אמנית. וכל אחת מאיתנו זכתה ביום הולדתה לשבת מול המורה יעל ושהיא תצייר את דיוקנה.

סגירת מעגל

ביום של בחינת הבגרות האחרונה שלי, ממש כשיצאתי מהבחינה, בבית בירם, פתאום פגשתי את המורה יעל, שבאה להשגיח בבחינות. הרגשתי, וגם אמרתי לה, שזו סגירת מעגל עבורי. מעגל הלימודים שלי בבית הספר, מהיום הראשון בכיתה א׳ עד בחינת הבגרות האחרונה בי״ב.

מרב מיכאלי ואני

השנה הראשונה שבה עבדתי עם מרב הייתה עבורי שנה של פריצת גבולות תודעתיים אישיים.

עבדתי עם מרב כשהגישה תוכנית יומית בשם ׳כל ערב׳ בערוץ הראשון, וכמה שנים לאחר מכן ערכתי תוכנית שבועית פורצת דרך בעיניי, שיחת בנות בענייני מין ונשיות ששודרה בערוץ 3.

תוכנית פורצת דרך

זו הייתה תוכנית פורצת דרך בעיניי. מעולם עד אז לא דיברו כך על מין בראייה נשית בטלוויזיה. לא בטוחה שגם אחרי כן.

זה היה לפני עשרים שנה בערך. מאז מרב עשתה את המהפכים המשמעותיים בחיים שלה ותורמת לחיים של כולנו כאן.וגם אני עשיתי את המהפכים האישיים המקצועיים שלי.

ומה היום?

מרב ואני חולקות לא רק את הממשקים בהם עבדנו יחד, אלא גם משפחה (סוג של בנות דודות) וערכים משותפים.

שתינו פועלות מהמקום של להשפיע ולעשות הבדל, כל אחת בתחומה כמובן. מרב יודעת שאני תמיד תמיד עבורה. אני גאה בעשייה שלה. גאה במי שהיא וגאה בקשר הקרוב והמשמעותי שלנו.

גאה בכך ש 34% מהנשים בישראל רואות במרב את מי שמייצגת באופן המיטבי את הפמיניזם בישראל.

מי הנשים שהשפיעו על מה שאני עושה היום ?

לקראת סיום בחרתי להוקיר תודה לנשים המדהימות שתרמו למי שאני היום בצד המקצועי שלי, כמי שעוסקת בפיתוח אישי של מנהלים בארגונים ובעסקים ובאימון אישי בכלל ומנחת סדנאות.

רלי לימן ניהלה את חברת לנדמרק אדיוקיישן בארץ, שם השתתפתי בסדנת מודעות שנקראה ׳הפורום׳, שבה בעצם גיליתי את תחום האימון האישי, הקואצ׳ינג.

רלי הזמינה אותי להשתתף בהכשרה לאימון בכיר והנחיה, משהו כמו קורס קצינים מבחינת האינטנסיביות שלו, שעוסק בעצם בטרנספורמציה, ובאיך לעשות הבדל בחיים של אנשים.

ניסים קורים

לחיות בתוך מרחב של טרנספורמציה זה הדבר הכי מרגש שיש. ניסים מתחוללים סביבך.

אז בשעות אחהצ אימנתי ואימנתי מאמנים בתוכניות שונות של לנדמרק, ובשעות היום עבדתי עדיין בטלויזיה.

ידעתי שיום יבוא ואהפוך את העיסוק באימון ובטרנספורמציה למרכז חיי.

נכד נולד – סבתא נולדת – מאמנת נולדת

כמה שנים לאחר מכן נסעתי ללונדון לקראת הלידה של נכדי הבכור.

אני זוכרת שכבר בטיסה מאוד העסיקו אותי השאלות על מהות הסבתאות. מה זה אומר עבורי להיות סבתא?

התפקיד של אמא היה מאוד משמעותי עבורי כל השנים. מאוד עיצב את מי שאני. ותהיתי האם הסבתאות היא הרחבה של מושג האמהות או משהו שונה.

ויום אחד, כבר בלונדון, אחרי הלידה של יהונתן, מירי חברתי האהובה באה לבקר אותי מארה״ב ובתוך שיחות לתוך הלילה, פתאום הייתה לי הארה, שאילו הייתי יושבת היום במעגל האינדיאני, כבר לא הייתי יושבת עם האמהות והילדים, אלא במקום אחר - עם הסבתות החכמות של השבט.

ואמרתי לעצמי שאם זה המקום שלי - המקום של הסבתא, שתורמת מחוכמתה ומניסיון חייה, שאנשים מקשיבים לה והיא מקשיבה להם, אז זה הזמן שלי להתמקד בלהעניק לעולם את מה שיש לי לתת. להשפיע, לעשות הבדל, לחולל טרנספורמציה.

בתמונה שתי סבתות מטיילות בלונדון עם נכד שזה עתה נולד. הסבתא השנייה, ברניס האהובה, כבר אינה עמנו. גם היא אישה מדהימה שהשפיעה על חיי.

אז מה עשיתי ?

באמת כשחזרתי לארץ הדבר הראשון שעשיתי היה להירשם ללימודים כדי להתמקצע בתחום.

זכיתי ללמוד אצל נטאלי בן דוד, האישה והאגדה וגם לאמן בבית הספר שלה כמה מחזורים של מאמנים בתהליך הכשרתם, והשאר היסטוריה.

שפע של נשים עוצמתיות, מעוררות השראה שזכיתי לפגוש במהלך חיי, ושסובבות אותי גם היום.

באמת מרגישה מבורכת. מרגישה שאני חיה במודעות גדולה לעוצמה נשית. וטוב שכך, שכן אני מנחה סדנאות העצמה לנשים בדיוק מתוך המודעות הזו.

מזמינה את כולנו להתבונן בעוצמה הנשית המצויה בשפע סביבנו. מי הנשים שהשפיעו ומשפיעות על חייך?

מאחלת לכולנו יום האישה שמח, משמעותי ובעל ערך.

מזמינה אתכן לקרוא מה כתבו חברותיי לבלוג על יום האישה: ענבר ורדי - על כך שנמאס לה מיום האישה

רעות לונברג - על נשים עצמאיות בעלות עסק בחופשת הלידה חגית ארליך - על חגיגת יום האישה שלה

מיטל אשכנזי פומרנץ - על מקום חדש להעצמת נשים מיה מילר - על נשים שהשפיעו עליה כיזמת ואשה

רחלי לושי ברקת- "קחי לך אישה"

מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שלי לסדרה המלאה של כל הפוסטים