וגם היום בגיל 73 אני מכורה עדיין לשיחות הקטנות של אנשים בעת שאני יושבת סמוך אליהם באוטובוס בקו 5 בתל

באוטובוס, השבוע בקו 5 בתל אביב.

אני עולה לאוטובוס ומתיישבת ליד החלון לידי מתיישבת אישה שחורת שיער נמוכה בידה טלפון נייד והיא מחייגת ברוך, היא אומרת לאיש אחד ששמו ברוך שכנראה שהוא האיש שלה. ברוך תשמע, אני עכשיו באוטובוס קו 5 לתחנת הרכבת ומשם אקח רכבת הביתה היא אומרת משפט ברוסית ואני כבר מרגישה מופסדת אוי לא מבינה מילה איך אדע מה היא אמרה לו אבל מיד היא שבה לדבר בעברית הוקל לי אני בעניינים ברוך היא שואלת אכלת מהכרובית המטוגנת? מצאת אותה בקערה בפריגידר מעל הסיר האדום? ומהיוגורט עם התותים אכלת? היו מספיק תותים ? חשבתי שאולי אין מספיק. אינני שומעת את תשובותיו של ברוך הן כנראה קצרות מאוד ברוך היא אומרת תעשה לי טובה תפתח את החלון הקטן מעל הארון ותגיד ברוך איך הייתה הפסטרמה? אכלת? והאטריות בסיר הקטן מעל הקערה הירוקה מצאת אותן? ושוב היא מוסיפה משפט ברוסית ושוב לרווחתי שבה לדבר בעברית אז תשמע ברוך אני בקו 5 בדרך לתחנת הרכבת ומשם אקח רכבת הביתה העיקר שאכלת ברוך אז שלום נשמה שלי להתראות אבל רגע ברוך טעמת מהקישואים הממולאים? מצאת אותם הם בסיר שעל הסיר הכחול בפריזידר? ואיך היו האטריות ? פיזרת עליהם קקאו או קינמון ? ולא שכחת לפזר עליהם גם סוכר? וצימוקים? שמת צימוקים באטריות? אה לא מצאת את הצימוקים... חבל! הם בארון למעלה מתחת לקופסה של האפונה כן עכשיו אני בקו 5 לתחנת הרכבת משם אקח רכבת הביתה אז שלום נשמה שלי להתראות אבל רגע ברוך, אכלת מהבשר שאפיתי בתבנית הקטנה כן היא ליד התבנית הגדולה שבה יש עוגת גבינה עם פירות וכן הלאה והלאה והלאה וחוזר חלילה, וחוזר חלילה, עד שהגענו לתחנת הרכבת שם נפרדו דרכנו אני חפזתי לרציף לכפר סבא והיא לרציף ממנו יוצאת הרכבת למקום מגוריה העלום. וכשהטלפון צמוד לאוזנה ויא ממשיכה לתחקר את ברוך האכל גם את תפוחי האדמה והקציצות שנמצאים בסיר הכתום מעל הסיר הסגול בפריז'ידר שעמוס בכל טוב במטבח ביתם במקום הישוב שאליו מגיעים ברכבת שאליה מגיעים בקו 5.