מאירה אור לבן

יש משהו בעיר הזו, כפר סבא. אני לא יודעת אם זה נמצא באויר או במים, אבל יש קסם אמיתי בעיר הזו, קסם שרק מי שנותן לעיר להיכנס לליבו, יכול להרגיש. אם תבקשו ממש יפה, אני אתאמץ ואוכל לשים עליו את האצבע. אני אוסיף ואומר שיש פה קהילה חזקה של נשים שבנחישות והתמדה, מזיזות הרים. זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת במיזם של נבחרת הבלוגריות של מועצת כפר סבא, היכולת להתחבר לנשות העיר ולהכיר אותן יותר. לכן, הפוסטים האהובים עליי, הם הפוסטים בהן אני מראיינת את נשות העיר ומגלה בדיוק מה הופך את כפר סבא לנהדרת: הון נשי.

אחת מהנשים הנפלאות שחיות כאן בעיר, היא מאירה אור-לבן, שרק השם שלה גורם לי להתעטף באופטימיות בלתי מוסברת. את מאירה אני פוגשת במפגשי המערכת שלנו אחת לחודש, אבל לא יצא לי ממש לשבת ולהכיר אותה לעומק. שמעתי אותה מספרת על המיזם שלה: מאירות שביל ישראל והסתקרנתי. ומכיון שהסתקרנתי, ביקשתי לראיין אותה והיא, הסכימה לשמחתי.

אני מזמינה אתכן להכיר את מאירה ואת השביל, קצת יותר מקרוב:

אני אפתח בשאלה שבטח שואלים אותך כל הזמן. האם השם שלך אמיתי?

מחייכת, אכן כן, זה שמי האמיתי עם 'תוספת'...

שם נעוריי הוא 'לבן' תמיד היה לבן. זה לא וויס לשעבר ולא וויסמן. אבא הגיע מהונגריה, בהונגרית זה LABAN מי שיש לו המבטא יודע ל'נגן' את ה-LABAN.

כשהתחתנתי שיניתי לשם נישואי: 'ברקוביץ'.

התגרשתי בגיל 38 עם שני ילדים בני 9 ו 6 לא רציתי להחליף ובכלל לא התעסקתי עם העניין. היו כאלו ששאלו. ואני עם עניין הפרקטי לא עניין אותי ומה עוד, היה לי חשוב להיות יחד עם הילדים כמשפחה אחת ולא לבלבל. הייתי יותר שנים 'ברקוביץ' גרושה מאשר 'ברקוביץ' נשואה. זה ממש לא הפריע לי, והייתי שלמה לגמרי עם השם. כ 18 שנה עד ש...

יום אחד, קרה דבר מה, והרעיד את כל כולי... ( בוחרת שלא לפרט) למה את עדיין עם שם נישואייך? לא הגיע הזמן???

ישנתי על זה, שיתפתי את ילדיי הבוגרים (גדלו מאז... שהתגרשתי) שהגיע זמן להיפרד מ'ברקוביץ'. הם בירכו אותי ושמחו מאוד עבורי... ואז,

אמרתי לעצמי: אם כך, בוא נעשה את זה מדויק: נחזור לשם נעוריי - ואז... התחילו רעשים מהילדות, עלו כל שמות הגנאי שקראו לי... (ביננו למי לא היה את זה?) החלטתי ללכת לנומרולוגית ולעשות את המהלך הזה, הכי מדויק עבורי.

הלכתי לגלית רובינשטיין הנהדרת, שאלה אותי שאלות רבות, וגם מה דעתי על שם משפחה 'אור'? לא עפתי על זה, אמרה: בואי נעשה תהליך של 'תיקון עוברי' (בתטא הילינג) ואת תמצאי את המדויק לך. ואני? בטח! בסיום התהליך אני פוקחת עיניים ואומרת: 'אור-לבן' מאירה אור-לבן והתחלתי לבכות.

הרגשתי עילוי. הרגשתי מדויק. הרגשתי בהירות וצלילות. ילדיי המקסימים שהיו שותפים לדרך בירכו אותי.

והייתה לי הזכות להתקשר לאבא'לה שלי ולשתף אותו. ברך אותי! זכיתי! אנחנו מכירות מהבלוג של מועצת נשים כפ״ס. איך הגעת לכתוב איתנו?

בזמנו קיבלתי מייל.. שמצרפים נשים לבלוגריות של מועצת נשים בניצוחה של יונית צוק המדהימה! בתור מישהי שכבר שנים לפני זה עכבתי אחריה ומאוד אהבתי לקרא את הפוסטים שלה, ולקבל ממנה טיפים טובים ופרקטיים כל כך התרגשתי שפנו אליי. שלחתי כנדרש לינקים לפוסטים שכתבתי בזמנו בבלוג שלי, וקצת עליי, וחיכיתי לתשובה. לא הייתה מאושרת ממני גאה ונרגשת לתשובה 'התקבלת'.

קבעו שתי פגישות מערכת למצטרפות החדשות... וציינו שזה חלק חשוב מההצטרפות למערכת הבלוגריות ואי הופעה בפגישות האלו- לא יתאפשר להיות חלק מ...

שלחו לי מייל , והפגישות שתוכננו בדיוק בזמן שלא הייתי בארץ. נסעתי לחודש להודו.... וקיבלתי את ה 'לא' את לא איתנו השנה כשהייתי שם.... בחוף ורקלה. התבאסתי. ממש.

יחד עם זאת, מאוד הערכתי ואפילו עוד יותר את יונית: את המקצועיות, האחריות, והרצינות בתוכן המובנה, בהעברת הידע, בקבוצת הבלוג של מועצת נשים כ"ס.

שנה אחרי, שלחתי בקשה נוספת, חיכיתי לרגע שיגידו לי 'כן, את איתנו' והתשובה הייתה: בטח!! זו זכות ענקית שאת מצטרפת. קראתי את הפוסט שלך מהודו...

אושר. וגאווה! זה מה שהרגשתי! להיות חלק מקבוצת נשים איכותית בניצוחה של יונית צוק המלכה!

היום אני כותבת בבלוג של מועצת נשים בנושאים שונים, כל מה שקשור להעצמת נשים, וגם בבלוג המקצועי שלי באתר שנקרא בלוג החיים הטובים וגם יש לי בלוג נוסף המספר על הטיולים של מאירות שביל ישראל.

ספרי על על מאירות שביל ישראל.

מאירות שביל ישראל זו קבוצת נשים מטיילות יחד. אחת לחודש אנחנו יוצאות לטייל בשבילי ישראל – הקונספט לעשות את מסלול שביל ישראל בליווי של מדריכת הטיולים הכי הכי הכי שילה דביר בתו של אורי דביר המייסד וזה שסימן את שביל ישראל ובעל התוכנית נקודת חן .. (למי שזוכרת מהטלויזיה של פעם).

אנחנו נפגשות ביום שישי האחרון בכל חודש. אנחנו מחכות לטיולים האלו! לא פעם קורה שאנחנו קובעות מסלול, וברגע האחרון נאלצות בגלל תנאי מזג האוויר לשנות ואז, קורה שמטיילות במסלולים ובשבילים אחרים לא רק בשביל ישראל.

יש משהו מיוחד וייחודי בקבוצה שלנו. נשים, גילאי 50+ ויש לפעמים עוד + אמא ובת מטיילות יחד!! חוויה משותפת! לטייל בחברת נשים אעז ואומר מזכיר את הספר 'האוהל האדום'. החוויות, הצחוקים, השפה, הספונטניות, החופש, השחרור, כולנו יחד למען השנייה על רקע הנופים המדהימים ובמים הצוננים בחיק הטבע ... חלום!!

להרבה נשים זה יהיה עוד יום שישי רגיל אבל לנו ? אנחנו עוצרות מכל העיסוקים שלנו ומכל העניינים ו..

עושות משהו רק לעצמנו! בטיולים האלו כל אחת ואחת מתמודדת עם הגבולות של עצמה. בעליות הקשות, בירידות מפחידות (רק למי שיש פחד גבהים כמוני) ואפילו בדילמה אם להיכנס לשלולית עם הנעליים או ש..? תכלס לא תמיד יש אופצייה אחרת... כל אחת מנצחת ביום טיול שכזה! מנצחת את הרגיל הידוע ופורצת את איזור הנוחות של עצמה! לא מובן מאליו!!

אנחנו מכינות תה צמחים, וגם קפה בשטח, אוכל לא חסר! נשים ונשנושים הולך יחד! נכון?

חוזרות הביתה עם חיוך ענק גאות מרוצות ועייפות :-) והעיקר: רוצות עוד.... וכבר מתגעגעות עד הטיול הבא

מה מעורר בך השראה?

אמ... מעורר בי השראה כשאנשים ובמיוחד נשים עושים/ות משהו לעצמם/ן! מעצם היותי מאמנת אישית בכל תחומיי החיים ושם העסק שלי נקרא : אימון נשי אישי באמצע החיים, מעורר בי השראה כשנשים קמות ועושת משהו למען עצמן! נשים שמוכנות לעצור, להתבונן, ולשנות! אני נרגשת מעשייה משמעותית, ונרגשת לראות עשייה של אנשים למען אנשים! אני מתמלאת השראה מהנשים שאיתי במיזם שלי. מטיילת בת 66 מספרת לי: הנגר הגיע השבוע, קיבלנו ארונות חדשים, כל הארגזים פתוחים והבגדים מפוזרים בחוץ. ולי לא אכפת. כי היום אני מטיילת. אני מחכה מחודש לחודש לטיולים האלו. זה לא פשוט לי אני חוזרת מלאת סיפוק וגאווה. הנשים האלו מעוררות בי השראה. עבורי זו זכות גדולה להוביל אותן.

מתמלאת השראה בכל מפגש עם הבלוגריות במועצת נשים – הרעיונות- המעורבות בקהילה, הרצון להשפיע ולעשות את העיר שלנו למקום טוב יותר. זכיתי.

והילדים שלי- והחתן שלי – מעוררים בי השראה. החברות שלהם, היחסים, האחד למען השנייה. א ה ב ה .

תני שלושה טיפים לעצמאית

1. להקשיב לבטן. לאינטואיציה. לחוזקות וגם לפחדים. את אנושית! 2. לדעת לבקש עזרה, להבין ולזכור שאת רומא לא בנו ביום אחד! לבקש זו חוזקה ולא חולשה 3. סבלנות, אורך רוח, להתמיד ולזכור את החזון. אם 'נעלם' או נשכח' לעצור, להתבונן ולשאול שאלות, ולהגיע למאמנת אישית לזקק ולדייק, גם אני עושה את זה כעצמאית וכמאמנת walk the talk

למה בחרת לגור בכפר סבא?

בחרתי לגור בכפר סבא כי בזמנו הכרתי את אב ילדיי – והוא נולד בכפר סבא... בגללו או בזכותו . כך זה התחיל.

נולדתי בחיפה, וכשהחלטנו להתחתן – מאוד בקלות אמרתי כן וכן- כן לנישואין וכן כפר סבא.

מאוד אוהבת את העיר. מאוד אהבתי את המקום שבו נולדו ילדיי- בית חולים מאיר – מחלקת יולדות החדש של אז... מאוד אהבתי את המקום שבו חונכו וגדלו ויצאו לעולם הגדול – בני רועי בן 31 ומיכל בת 29.

כשהתגרשתי בחנתי אם רוצה לחזור לחיפה או להישאר – מבחינתי זה היה ברור להישאר. וכך היה. אהבתי את הקהילה, הייתי מעורבת ופעילה בועדי הורים בגני ילדים בבתי הספר- 31. שנים אני בכפר סבא. הגעתי כשבנו את מרכז אהרוני. זוכרת את הזיקוקי דינור של אבן הפינה של חאבאס –קניון ערים - זוכרת את ההליכה ברגל וחוצה את שדה הקוצים עם העגלה לכיוון רחוב בוסל לד"ר גרושקה רופא הילדים האגדי.

בחרתי להישאר בכפר סבא הרגשתי שייכת. ומקום נכון וטוב לגדל ולחנך את ילדיי.

והיום בוחרת מחדש להישאר בכפר סבא. אוהבת את הקהילה, מחוברת לעיר מרבדים אחרים. יש לי קהילה שלי כעצמאית וגם חברתית. בספורט, וגם במועדון עסקים בניהולה של הדס וילף.

איך נראה היום המושלם בעינייך?

שאלה גדולה

אנסה לענות...

אין לי משהו 'מושלם' באג'נדה שלי.... יש 'שלם'

'שלם' זה משהו שלאחריו אין 'רעש'...

אז..

יום שלם בעיני הוא יום בו אני נוכחת, יום שבו אני נושמת ללא רעשים מה 'צריך' מה 'לא עשיתי' וכו'... יום שלם בעיניי הוא יום שבו אני עושה את מה שאמרתי שאני עושה וזהו! יום שלם בעיני הוא יום שבו עשיתי משהו משמעותי ואני נוכחת לזה. יום שלם בעיני זה יום שבו אני עוצרת, מתבוננת ומוקירה תודה על כל מה שיש!

יום שלם בעיני הוא יום בו אני שואלת שאלה .... והתשובה מגיעה. מן בום שכזה.....