האלכימיה של ההורות - ראיון עם יעל עיני

את יעל הכרתי בנבחרת הבלוגריות של מועצת נשים כפר סבא ששתינו חברות בה.

רצינו להיפגש אחת על אחת מזה זמן, וכמו שתי נשים עסוקות מאוד - לא הגענו לזה.

כששמעתי ממנה, במפגש של מועדון נשות העסקים כפר סבא שהיא עומדת להוציא ספר, הצעתי לה שאראיין אותך מייד כשייצא הספר, ואכתוב בבלוג, וזו תהיה עילה מצויינת עבורנו להיפגש.

וכך היה.

שלהי אוגוסט, שתי נשים עסוקות מאוד נפגשות. דוחסות הכל לפגישה מרתקת, נהדרת, מפגש נפלא שבוודאי יהיה לו המשך. יצאתי ללוות אותה לחנייה ושם, קניתי ממנה את הספר הנפלא שלה שיהיה לי גם, ואף קיבלתי הקדשה ממש שם במגרש החנייה.

ובבית, למרות שלהי אוגוסט, כבר התחלתי לקרוא את הספר המעולה הזה. ממליצה לכן בחום.

המפגש שלי ושל יעל היה מפגש בין שתי נשים שעוסקות בעולמות תוכן דומים, בין שתי נשים שמאמינות שצמיחה והתפתחות אישית היא עיקר מטרתנו עלי אדמות.

מי את יעל עיני ?

אני בת 42, נשואה ואמא לשלושה. אני מובילה הורים ומשפחות לשינוי רגשי והתנהגותי בתא המשפחתי. כפר סבאית 18 שנה.

איפה גדלת ?

את מרבית ילדותי ונעוריי העברתי בקיבוץ כפר החורש. לא נולדתי שם, אבל עברנו לשם בגיל שנה וחצי. מלהיות עם ההורים 24/7 בגיל שנה וחצי, ישר אל תוך הלינה המשותפת. זו הטראומה הכי גדולה של חיי.

שנאתי את הקיבוץ, ובגיל 13 בעקבות בקשה שלי, עברתי לפנימייה בבן שמן.

בפנימייה גרתי יחד עם אוכלוסייה מגוונת, שכבת קיבוץ לא נחשפתי אליה מעולם. עבורי, זה היה מצד אחד שרות ענק לחיים, אבל היה מאתגר. נחשפתי לעולם אחר, עם שיח ושפה שלא הכרתי. החוויה הייתה מאוד קשה לי, עד שאחרי שנתיים העדפתי לחזור לקיבוץ.

חזרתי לשנה לקיבוץ ואחרי שנה, בגיל 16, הוריי עזבו את הקיבוץ ועברו לחיפה. כבר אז, בגיל 16, הגשמתי חלומות.

מה עשית בצבא ?

בצבא הייתי קצינה – קצינת שלישות. והדבר הכי משמעותי שקרה לי בצבא זה שהכרתי את בעלי. הוא היה בקבע והשתחרר לפני ארבע שנים. אני בת 42, ומחצית מחיי ורוב ההורות שלי הייתי נשואה לאיש צבא.

המשמעות של זה היא שרוב הזמן הוא לא בבית. זה השתנה קצת לפני הילד השלישי. את הבכור גידלתי בשנים הקריטיות לבד, גם את האמצעית תכלס. כי גם כששירת בתפקידים קרובים היה מגיע הביתה בשעות מאוחרות.

איך הגעתם לכפר סבא ?

זיו הוא פתח תקוואי. הוא קנה בית בפתח תקווה עוד לפני שהכרנו, ועברנו לגור בו. גרנו 3 שנים בפתח תקווה וחיפשנו מקום לגור בו בשרון.

באותה תקופה התנדבתי ב"עלם" בכפר סבא. ופשוט התאהבתי בעיר. בירוק, בפשטות. ואז קנינו בית בכפר סבא.

מה היה מסלול ההתפתחות של הקריירה שלך ?

כשהייתי בת 14 פסיכולוגית קלינית הצילה את חיי. הגעתי אליה אחרי נסיון התאבדות. באותה תקופה הייתי בחוסר אמונה מוחלט במטפלים ובפסיכולוגים. אבל היא גרמה לי להתאהב במקצוע ולרצות להיות כמוה.

בצבא הבנתי שאין לי סבלנות לתהליכים ארוכים. ולאחר שלמדתי באוניברסיטה הפתוחה פסיכולוגיה וניהול התחלתי לעבוד בכפר סבא בחברה לייעוץ ארגוני. אז גם הבנתי שזה לא תחום שאני רוצה לעסוק בו.

מתי נחשפת לעולם הטיפול האלטרנטיבי ?

בגיל 24 וחצי הייתי במשבר תעסוקתי. הייתי גם במשבר מעולם הפסיכולוגיה. הייתי בטיפול ושאלתי את עצמי מי אני ומה אני רוצה להיות ולעשות.

אז נחשפתי לעולם האלטרנטיבי. הגעתי להילרית ומתקשרת לשלושה טיפולים ששינו לי המון דברים. הגעתי לתוצאות מיידיות. הבנתי שכדאי לעשות שינוי בחיים שלי. הבנתי כבר שאני רוצה להיות מטפלת ושהטיפול צריך להיות אנרגטי. למדתי שיטות טיפול שונות ובמקביל התפתחה יכולת התקשור שלי.

יעל מלמדת הילינג להורים וילדים בפארק כפר סבא

ואיך התחלת לעסוק בתחום ההורות ?

הפכתי לאמא וממש תוך כדי התחלתי להתעסק בהורות. זה התחיל נורא קטן וממש באופן טבעי. כשאור היה בן שנה וחצי למדתי קורס בשם "העמותה לאנשים מאושרים", שהמטרה שלו הייתה להיכנס לבתי הספר וללמד ילדים להיות מודעים.

באותה תקופה חשבתי לפתוח מרכז של טיפולים והרצאות. הבאתי למרכז קולגה, שהרצתה על להיות הורה ולהישאר אני. אני הפכתי את ההרצאה שלה למאמר, כמובן עם עוד תוספות משל עצמי. ובעצם מאז אני עוסקת בהורות.

מה עומד בבסיס העיסוק שלך בהורות ?

העיסוק שלי בהורות זה ריפוי של הפצע האישי שלי. או במילים אחרות הפצע שלי הוא חלק מהתשוקה שלי להתעסק בהורות. החלום שלי זה שילדים לא יסבלו כמו שאני סבלתי.

שילדים יגדלו במקומות שמצמיחים אותם. כיום אני בקשר טוב עם שני ההורים שלי, והפגיעות והפציעות מדוברות.

אני מבינה שהם יצרו מצב ואני בחרתי מה לעשות איתו. אם לא הייתה לי ילדות כמו שהייתה לי לא הייתי עוסקת בזה, לא הייתי כותבת את הספר.

מתי העיסוק הפך לעסק ?

הייתי אמא צעירה שמגדלת ילד רוב הזמן לבד. ולכן העסק שלי היה הרבה זמן על אש קטנה. בעצם עד שנת 2009 עסקתי בעיקר בהילינג ותקשור. דיברתי הורות והעברתי סדנאות הורים שאני פיתחתי אבל זה לא היה הדבר המרכזי. כשקראתי את הספר "אימגו" זה נתן לי את הביטחון והלגיטימציה להתעסק עם זה. הרגשתי שהספר מדבר את מה שאני יודעת.

עם הבן הצעיר, נכנסתי להריון ב 2008. הייתי במשבר תעסוקתי וזוגי. היה לי דיכאון בהריון והיה לי דיכאון אחרי לידה. היו לי חרדות והתקפי פניקה. כשהוא היה בן שנה הכנסתי אותו למערכת והלכתי להיות שכירה כי הבנתי שאני צריכה לפגוש אנשים. במקביל למדתי הנחיית קבוצות בוינגייט. הקורס הזה ריפא אותי והציל את חיי. הוא החזיר לי את התשוקה לחיים. משם יצאתי עם תשוקה לעזוב הכל ולעשות רק מה שמעניין אותי, וזה לרפא את העולם דרך ההורות. ותכלס זה מה שאני עושה מאז.

אז מה את עושה בקליניקה שלך כיום ?

כיום אני משלבת כל כל הכלים שלי. בדרך גם הוספתי קונסטלציה משפחתית – כלי ששם דגש על טיפול בטראומות ובדפוסים שעוברים מדור לדור באופן מודע ובאופן לא מודע. במקביל אני לומדת טיפול בטראומות בשיטה שנקראת SE שגם את הטיפול הזה אני מביאה לקליניקה.

במה העשייה שלך שונה מהדרכת ההורים המקובלת ?

הדרכת הורים הרבה פעמים מדברת על עשה ואל תעשה. בגישה שלי אני מתבוננת אל המקום שבו כהורה אני לא יכולה ליישם משהו כי רגשית יש שם קושי. הורים מגיעים אלי לטיפול, בדרך כלל כשכלו כל הקיצים. שם, בדיוק בנקודה הזו, אני אומרת, נמצאת ההזדמנות של ההורה לטפל בעצמו, בקושי שלו, ולצמוח מתוכו. כך שזו עבודה שנעשית בשני רבדים.

באיזה אופן זה משפיע על המציאות המשפחתית ?

גם הקונסטלציה המשפחתית, גם ההילינג וגם ה- SE, מאפשרים לנו בקליניקה לקחת סיטואציה מהחיים, למשל – ילד חוצפן, ולחקור את התגובה של ההורה אליה ולשנות אותה ולמוסס את הקושי שיש להורה מול הילד. זה יוצר שינוי בכמה רמות. כשאת כאמא תחזרי הביתה או שהילד ישתנה באופן בלתי מודע, או שהתגובה שלך לאותה התנהגות שלו תשתנה. כך או אחרת – המציאות בבית משתנה.

מאיפה צמח הרצון שלך לכתוב ספר ?

החלום שלי מילדות, מהיום שאני יודעת לכתוב, היה לכתוב ספר. לפני שש שנים הבנתי שאני צריכה לכתוב על ההורות, כי זו התשוקה שלי. רציתי לכתוב ספר של הדרכה פרקטית, ספר שיהיה נגיש. כתבתי אותו משך 4 שנים, לא ברציפות, ועוד שנה וחצי של עריכה ודיוק.

ספרי קצת על הספר

כל מה שדיברנו עד עכשו כתוב בספר. הספר מדבר גם על כעסים. הבית הכועס. אמא כועסת. אבל אני מדגישה בספר שכשאני חווה קושי עם הילד הקושי הוא שלי. אני לא מאשימה אלא מתבוננת בעצמי.

למה בחרת בשם "האלכימיה של ההורות "?

יום אחד, תוך כדי מקלחת, פתאום נפל לי השם הזה.

אולי בהשראת ה"אלכימאי" ויותר מזה בגלל המשמעות של האלכימיה – הפיכת מתכות נמוכות לזהב. האלכימיה זה קסם שיוצר זהב, וכזו היא ההורות במיטבה.

תהליך מובנה שקורה בו קסם. זה מה שאני עושה בקליניקה וזה מה שכתוב בספר.

מה יהיה בהרצאה שלך ביום שלישי ?

בהרצאה אדבר על החגים במשפחה שלי (ספויילר - לא סבלתי את החגים המשפחתיים) ומה עזר לי להתמודד. דווקא כאמא אני מבינה את החשיבות של החגים. ואני מביאה טיפים ועצות שיעשו את החג קל יותר ומהנה יותר.

היערכות לחג

אני אדבר בהרצאה על החשיבות של ההיערכות לחג, כדי להקל על המעברים והצפיפות המשפחתית שיוצרים סטרס אצל הילדים, וגם אצלנו כהורים. היערכות אפילו ברמה הפרקטית של לקחת משחקים לדרך כדי להתמודד עם הפקקים.